סולארסקי נ' חברת מעיינות בע"מ

פסק דין

בפני תביעה במסגרתה עתרה התובעת לביטול התקשרותה עם הנתבעת בהסכם לרכישת מתקן מים ואביזרים נלווים.

לטענת התובעת נרכש על ידה בשנת 2005 לערך מתקן מים. בחודש נובמבר 2009 עקב ליקוי במכשיר זומן טכנאי של הנתבעת אשר הציג בפניה את האפשרות לרכישת מכשיר חדש. לטענת התובעת הובהר לה באותה עת כי ניתן לבטל את ההתקשרות כנגד תשלום סך של 100 ₪ ובלבד שתשלח בעניין זה הודעה בתוך 14 יום מאותו מועד.

בכתב התביעה נטען כי התובעת ביקשה לבטל את ההתקשרות עוד באותו יום ואף בימים שחלפו אך הנתבעת הערימה קשיים תוך שהיא מציגה תניות לביטול לרבות על דרך של תשלום סך של 1,650 ₪.

בכתב ההגנה נטען כי נציג הנתבעת אשר התקין את מתקן המים הבהיר לתובעת מפורשות כי ביטול ההתקשרות יעשה אך כנגד קיזוז הפחת בגין המכשיר. עוד טענה הנתבעת כי כל פניותיה של התובעת נענו באופן מסודר וברור תוך שהוצגו בפניה, בכל עת, כלל האפשרויות העומדות לרשותה בעת ביטול ההתקשרות. לשיטת הנתבעת תביעה זו מקורה ברצונה של התובעת להתעשר שלא כדין על חשבונה ויש להורות בנסיבות אלו על דחיית התביעה תוך חיוב התובעת בהוצאות.

במסגרת ישיבת קדם המשפט הגיעו הצדדים לכלל הסכמה דיונית על פיה יושב מתקן המים לידי הנתבעת וכי התובעת תזוכה בתמורה ששולמה על ידה בניכוי אותו סכום השנוי במחלוקת ואשר עניינו תשלום הפחת. הצדדים פעלו בהתאם להסכמה דיונית זו.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את עדויות הצדדים בפני באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי. טעמיי להלן.

השאלה העובדתית הראשונה לה נדרשתי הינה שאלת המצגים והנתונים אשר ניתנו לתובעת במועד התקשרותם של הצדדים בהסכם לרכישת מתקן המים החדש.

בעניין זה מצאתי לאמץ את גרסתה של התובעת, על פיה לא נאמר לה כי ביטול ההתקשרות יותנה בתשלום עבור פחת של המכשיר וזאת ממספר טעמים.

מתצהירו של טכנאי הנתבעת לא עלה כי שוחח או הסביר לתובעת כי ביטול ההתקשרות יעשה כנגד תשלום זה או אחר.

כל שעלה מתצהירו ומעדותו בפני היה כי לשיטתו נתן בידי התובעת את נספח א' לתצהירו הוא מסמך מדיניות הנתבעת להחזרת מוצרים (להלן: "טופס מדיניות").

אין חולק כי מסמך זה לא נחתם מעולם על ידי התובעת.

גם במקום שבו נמסר המסמך לידי התובעת, אין בכך לכאורה כי להועיל או לגרוע.

התקשרותם של הצדדים באה לידי ביטוי במסגרת הסכם ההתקשרות שביניהם דהיינו נספח א' לתצהירה של התובעת.

מסמך זה, הכולל בחובו הוראות ביחס לתנאי ביטול העסקה, אינו כולל את אותן תניות הנזכרות בטופס המדיניות של הנתבעת.

הוראות הסכם ההתקשרות עומדות בקנה אחד עם גרסת התובעת באשר לתנאי הביטול ואינן עומדות בקנה אחד עם טענותיה של הנתבעת על פיהן לא נאמר לתובעת מעולם כי הביטול יעשה כנגד תשלום סך של 100 ₪ או 5% מערך העסקה.

הדעת נותנת כי ככל שביקשה הנתבעת לבטל הוראות או לשנות הוראות מההסכם אשר נחתם בינה לבין התובעת, הייתה עושה כן באותה דרך בה התקשרו הצדדים, דהיינו על דרך של החתמת התובעת על המסמך.

במסגרת תקנות הגנת הצרכן (עריכת חוזה בכתב ופרטים שרוכל חייב למסור לצרכן) התשס"ח 2008, נקבע כי על הרוכל למסור לצרכן פרטים לרבות לעניין תנאי הביטול. תנאים אלו צריך שיופיעו במסגרת הסכם ההתקשרות (כפי שאכן הוצג באותו הסכם שירות) והם אינם נפרדים וחיצוניים לו.

איני מתעלמת מאי ההתאמות אשר התגלו בחקירתה הנגדית של התובעת אל מול מסמכים שונים שהוצגו בפניה ואולם לא היה באלו כדי לשנות מן העובדה הבסיסית כי הנתבעת עצמה הגדירה את מערך יחסי הצדדים במסגרת הסכם השירות, ואינה יכולה להרחיבו בעצם מתן מסמך זה או אחר לידי התובעת, ככל שניתן.

זאת ועוד, גם אילו היה מקום להוסיף ולהרחיב את מסגרת ההתקשרות שבין הצדדים על דרך של קביעה פוזיטיבית כי טופס המדיניות מהווה חלק ממערך ההתקשרות שבין הצדדים, הרי שלא היה בכך כדי להביא לדחייתה של התביעה.